בהובלה בינלאומית, "קו ייעודי" מתייחס לנתיב תחבורה ישיר בתדירות גבוהה- המחבר בין אזורים ספציפיים. הקו הייעודי בין סין לדובאי הוא נתיב מולטי-מודאלי המשלב תחבורה ימית ויבשתית; הוא מכסה בעיקר נתיבי שיט ממזרח ודרום סין לדובאי, איחוד האמירויות הערביות, עם מטען שעובר דרך נמלי המפרץ הפרסי לפני שהוא מופץ לאזורים שמסביב באמצעות רשתות כבישים.
מסדרונות הסחר המסורתיים בין אסיה לאירופה נשענים זה מכבר על שני עורקים עיקריים: נתיב השיט של תעלת סואץ ו-China-Europe Railway Express. הראשון מושפע במידה ניכרת מיכולת הניווט של התעלה ומהמצב הביטחוני בים האדום, בעוד שהאחרון מתמקד בסיקור במרכז אסיה ובמזרח אירופה. לשתי האפשרויות יש מגבלות לגבי צפיפות השירות וזמני המעבר באזור המפרץ הפרסי.
קו ייעודי זה משתמש במודל "מרכז אזורי פלוס הפצת-מייל אחרון". פעולות הליבה שלה אינן מתרכזות בנמל בודד אלא על אשכול מתואם הכולל נמלים סיניים-כגון נינגבו ושנג'ן-ונמל ג'בל עלי. עם ההגעה לנמל ג'בל עלי, מטען לא נשאר בדובאי; במקום זאת, תוך שימוש במערכת שחרור המכס המבוססת על-הכבישים של איחוד האמירויות, סחורות מופצות לשווקים שכנים-כולל ערב הסעודית, עומאן וקטאר-תוך 48 שעות.
מבחינת מבנה העלויות, נתיב זה מציע אלטרנטיבה ברורה להובלה אווירית ולכל-משלוח ימי. בהשוואה להובלה אווירית, עלויות ההובלה מופחתות בכ-60-70%, בעוד זמני המעבר קצרים ב-7-12 ימים מאלה של הובלה ימית מסורתית. בניגוד לשירותי שילוח מאוחדים הדורשים העברות מרובות, אופי-לוח הזמנים הקבוע של נתיב זה ממזער את זמן ההמתנה של המטען בנמלי ביניים.